מחסור בכוח אדם בהייטק

מחסור בכוח אדם בהייטק – למה זה קורה?
תעשיית ההייטק תמיד סבלה ממחסור בכוח אדם. בעיקר יש ביקוש לעובדים מיומנים. 2017 הייתה שנת שיא ואקזיטים בשווי 24 מיליארד דולר, גם 2018 הגיעה להישגים דומים, אבל זה אומר רק דבר אחד. יש צורך בכוח אדם טכנולוגי בדחיפות כדי להמשיך להמריא.

המחסור בכוח אדם ידוע. כבר ב-2012 נדון הדבר ברשות המועצה הלאומית לכלכלה. הם סימנו את המחסור בכוח אדם בתפקידי מחקר ופיתוח בתחומי המחשוב. מחסור זה עשוי להוות חסם צמיחה משמעותי בשנים הקרובות. כך הם מזהירים.

האב סקיוריטי הייטק

למעשה, בשטח מדובר במרכזי מחקר ופיתוח שקיימים בארץ גם מטעם חברות בינלאומיות. למחסור בכוח אדם עשויה להיות השפעה ארוכת טווח וארוכת טווח על גורלן של חברות אלו. המחסור הקיים, יחד עם ההיצע הנמוך, מביאים לעלייה בשכר, בעיקר במקצועות המבוקשים. מצד שני ישנם חסמים שמונעים מעובדים נוספים להיכנס לתעשיית ההייטק. יש גם קיטוב גדול בשכר העובדים בענף זה, שמגדיל את הפער שכבר קיים.

חברות הייטק – מובילות חברתיות

מחקרים מראים שיש למקצועות ההייטק, הסייבר והטכנולוגיה. מנהיגות חברתית גבוהה להשתלבות, כי אם אדם מאוכלוסייה מוחלשת משתלב בתעשייה, יש לו סיכוי גבוה לצמצם את הפער החברתי-כלכלי שלו. בענף מדברים על איום אסטרטגי על המשק הישראלי. כבר בשנת 2017 יצאה ממשלת ישראל בתוכנית לאומית להגדלת כוח האדם בתחום ההייטק. בתכנית זו מעורבים המועצה הלאומית לכלכלה, משרד העבודה והרווחה, רשות החדשנות וגופים נוספים. כולם ביחד עושים מאמצים רבים, להגדיל את מספר הסטודנטים לתואר ראשון הלומדים את מקצועות ההייטק. רשות החדשנות פועלת בתחום הכשרה והסבה לכוח אדם, איתור כוח אדם מחו"ל ועידוד חדשנות טכנולוגית. זהו עוד מחסום שחברות הייטק צריכות להתמודד איתו.

חברות השמה בהייטק – למה חייבים?
מומחה מטעם חברת השמה בהייטק טוען שכיום חברות הייטק מבינות שאין רק פרופיל אחד למועמד למשרה מסוימת. מקורות הגיוס משתנים וכך גם פירמידת המקצועות. כיום יש גמישות בכל הנוגע לדרישות סף. ישנם מודלים חדשים של מיון מועמדים כמו מבחני השמה, והמועמדים נדרשים לעבוד מול מחשב. התוצאות המתקבלות הן המדד היחיד לפיו נקבעת התאמתו של המועמד לתפקיד.

המטרה של חברות השמה כיום, מסביר מומחה מחברת השמה מובילה בהייטק, היא לא רק ליצור כוח אדם מיומן, אלא לשמור על היתרון התחרותי שיש למדינת ישראל. מהנדס התוכנה הישראלי הוא אחד המבוקשים בעולם ובעל מאפיינים מוכרים כמו: עומק ידע, רב-דיסציפלינה ויזמות. כל אלו באים לידי ביטוי ביתרונות הייחודיים שלהם. גופים שונים כמו ממשלה, תעשייה, אקדמיה וגופים פרטיים לוקחים את ה"שילוש הקדוש" הזה ומטפחים אותו. כיום, לתכניות הלימודים במוסדות אקדמיים שונים למקצועות ההייטק תוכניות רבות חדשות ומגוונות ומגוון רחב של קורסים.

האב סקיוריטי קורסים

מי הולך להיי-טק?

בישראל, מי שהולכים להייטק תוך "דילוג" על האקדמיה הם בוגרי יחידות מודיעין ויחידות טכנולוגיות. הם נחטפים מהר מאוד בתעשייה, הם ואחרים רוכשים את השכלתם ההיי-טקית באופן עצמאי. אוטודידקט, או בוגרי הכשרה לא אקדמית. הרעיון מאחורי לימודים אלו הוא להתמקד במקצוע מאוד ספציפי בתחום ההייטק ולפתח מיומנויות חיוניות רק לאותו מקצוע. בלימודים אקדמיים רחבים עוברים הסטודנטים הכשרה מעמיקה ורחבה יותר בכל מקצועות התוכנה. ספק אם הם אכן משתמשים בכל הידע הזה בסופו של דבר בעבודה שהם משיגים.